בטא קרוטן

ויטמין A / רטינול, 
משפחת הקרוטנואידים

16:07:00


מהו ויטמין A?

קיימים שני סוגים עיקריים של ויטמין A אחד הנמצא במזונות מן החי והשני שנמצא במזונות מן הצומח.
מהחי : כבד, דגים, ביצים, חלב ומוצריו.
צומח : בטטה, גזר, דלעת, משמש, מלון, תרד, ברוקולי..

ויטמין A מהחי – רטינול
ויטמין A  המגיע מן החי מכונה רטינול, בגוף מומר הרטינול לנגזרת האלדהידית של הוויטמין-retinal  או לחומצה רטינואית. שמו מלמד על חשיבותו לתפקוד רשתית העין (רטינה).

ויטמין A מהצומח – בטא קרוטן
חומר מוצא לויטמין A  הנפוץ ביותר בצומח מגיע ממשפחת הקרוטנואידים (קבוצת פיגמנטיםאורגניים) ומכונה בטא קרוטן, על מנת להיספג כויטמין A עובר בגוף המרה ל – רטינול. השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר  – קרוטה Carota

ויטמין A – מבנה כימי
לרטינול 2 צורות פעילות בגוף האדם:
- רטינאל
- חומצה רטינואית
בטא קרוטן בצמח אינו חומר פעיל,בגוף האדם עובר המרה לרטינול ולצורות הפעילות של הויטמין.

ויטמין A – תפקידים
התמיינות – לוויטמין A  תפקיד חשוב בתהליכיי התמיינות של התאים ולכן בעל חשיבות רבה בתהליכי הגדילה וההתפתחות.
ייצור תאי דם אדומים - ההתמיינות של תאי אב במח העצם לתאי דם אדומים דורשת את קיומו של ויטמיןA  בנוסף, מסייע למעבר של ברזל ממאגרי הברזל אל תאי הדם האדומים המתפתחים ושילובו בייצור מולקולות הומוגלובין חדשות.
מערכת החיסון - מסייע ברגולציה של מערכת החיסון, ע”י שמירת תקינותה של רקמת האפיתל המצויה בעיניים, במערכת הנשימה, מערכת השתן, ובמערכת העיכול.
נוגד חימצון – מסייע לרקמת העור ולרקמות הריריות לשמש כמחסום כנגד כניסת חיידקים ווירוסים לגוף ומשמש כאנטיאוקסידנט המגן על הגוף מפני תהליכי חמצון.
בריאות העור -  חומצה רטינואית  משפעלת גנים החיוניים לדיפרנציאציה של תאים קראטינוציטים והפיכתם לתאי אפידרמיס בוגרים.
לפיכך, ויטמין A מסייע לתחזוק תאי אפיתל כאשר רטינול וחומצה רטינואית חיוניים לתהליכי התמינות ברקמות ריריות ומפרישות קראטין.
רטינואידים טבעיים וסינטתיים נמצאים זמן רב בשימוש לטיפול במפגעי עור, בטיפול בפסוריאזיס, חטטת פנים נודולוציסטית חמורה.
ראייה – ברשתית העין קיימים ארבעה סוגי פוטו-פיגמנטים המאחסנים בתוכם ויטמין A.
אחד מן הפוטו-פיגמנטים הללו מכונה רודופסין והוא אחראי לראייה בלילה.
ויטמין A  מהווה מרכיב בסינתזה של הרודופסין ולכן מחסור בו עשוי לגרום לעיוורון לילה.

ויטמין  A – ומערכת הראיה
רדיקלים חופשיים נוצרים בגוף בכלל ובעין בפרט תוך כדי התהליכים הטבעיים המתרחשים בתאים.
כאשר העין נחשפת בקביעות לאור כחול ואור אולטרא-סגול (למשל אצל אנשים הנחשפים לזמן ממושך לשמש ללא הגנה מתאימה לעיניים) עלולים להיווצר רדיקלים חופשיים בכמות גדולה יותר מאשר באופן רגיל.
תהליכי התפתחות ניוון מרכז הראייה וקטרקט, מתרחשים כתוצאה מנזק מתמשך הנגרם לרשתית ולעדשה בעין ע”י רדיקלים חופשיים.
ככל שיותר רדיקלים חופשיים מצויים בגוף לאורך זמן, הנזק הולך ומצטבר.
חסר ויטמין A  עלול לגרום ליובש (xerosis)  בלחמית העין כאשר את מקום האפיתל המפריש דמעות וריר תופס אפיתל שעבר תהליך של קרטיניזציה, מה שמביא לבניית אזורים קטנים ועכורים המכילים פסולת קֶרָטינית הידועים כ- Bitot’s spots  ובסופו של התהליך הקרנית נראית עכורה ומקומטת, תהליך הידוע כ-keratomalachia  שעלול לגרום לעיוורון מוחלט.

תזונה לעיניים – נוגדי חימצון, ויטמינים ומינרלים!
המזונות העיקריים שנמצאו חיוניים לשמירה על בריאות העיניים הם מזונות עשירים בנוגדי חימצון, אחד מהם הוא- בטא קרוטן, אשר הופך בגוף לויטמין A  החיוני לתפקוד העיניים.


ויטמין  A – מחסור (גורמים)
דיאטות דלות שומן - כיוון שוויטמין A  הוא מסיס שומן, דיאטות דלות-שומן תגרומנה לספיגה מעטה שלו מהמזון.
מחלות הפוגעות בספיגת שומנים כגון לייפת כיסתית , מחלות כבד שונות, צליאק, מחלת קרוהן או אי סדירות בבלוטת הלבלב, עלולות לגרום לבעיה בספיגתו ולחוסר למרות צריכת כמויות תקינות בתזונה.
דיאטות דלות שומן - כיוון שוויטמין A  הוא מסיס שומן, דיאטות דלות-שומן תגרומנה לספיגה מעטה שלו מהמזון.
מחלות הפוגעות בספיגת שומנים כגון לייפת כיסתית , מחלות כבד שונות, צליאק, מחלת קרוהן או אי סדירות בבלוטת הלבלב, עלולות לגרום לבעיה בספיגתו ולחוסר למרות צריכת כמויות תקינות בתזונה.
חסר ברזל – חוסר בברזל עלול לגרום להפרעות במטבוליזם של ויטמין A  בנוסף, ידוע שחסר בוויטמין A  מחמיר את האנמיה הנגרמת מחסר ברזל.
הוספת ויטמין A  לאנשים בעלי חוסר בברזל עוזר לשיפור משק הברזל בגוף ותיקון של האנמיה.
מכאן ששמירה על מאזן תקין של ויטמין A  חשובים בזמן טיפול באנמיה מחסר ברזל.
אספקת ויטמין A  יעילה לשפר את משק ומאזן הברזל בקרב ילדים ונשים הרות.

ויטמין A – מחסור 
חסר בוויטמין A  נדיר יחסית במדינות המתועשות אך נותר כבעיה משמעותית במדינות מתפתחות, בפרט באזורים עם תזונה לקויה או חסרה. 
חסר ממושך מוביל לעיוורון לילה, פגיעות עור, הידבקות בפתוגנים (בעיקר חצבת), שלשולים מתמשכים, ובעיות נשימה.
 WHO ו-UNICEF  ממליצים מתן ויטמין A  לכל הילדים המאובחנים עם חצבת, באזורי חסר בוויטמין, ואשר בהם התמותה מחצבת עולה על 1% מהמקרים.

כבר ב-1994 ה-AAP  המליצה על מתן תוספי ויטמין  A ב-2 קבוצות ילדים שעלולות להיות בסיכון מוגבר לחסר תת-קליני של הוויטמין:
- תינוקות בגיל 6-24 חודש המאושפזים עם חצבת
- ילדים מאושפזים מעל גיל 6 חודשים בעיקר למניעת זיהומים והידבקות במהלך האשפוז.

ויטמין A – עודף
עודף בויטמין A לתקופה ממושכת עלול לגרום לסיבוכים רבים -
הפרעות בכבד, במערכת העצבים המרכזית ואף הרעלה הכוללת כאבי ראש ובחילות.
צריכה עודפת של בטא-קרוטן עלולה לבוא לידי ביטוי בשינוי צבע העור לגוון כתמתם עקב הצטברות הויטמין ברקמות השומן התת-עוריות.
כמו כן, עודף בויטמין A עלול להגביר את הסיכוי לירידה בצפיפות העצם ואת הסיכוי לחלות בדלדול עצם (אוסטאופורוזיס).

ויטמין A – המלצות צריכה
הכמות היומית המומלצת לויטמין Aהינה:
ילדים: מגיל שנה עד 3 שנים – הכמות המומלצת היא 300 מק”ג.
מגיל 4 עד 8 שנים – הכמות המומלצות היא 400 מק”ג.
מגיל 9 עד 13 שנים – הכמות המומלצת היא 600 מק”ג.
גברים: מגיל 14 ואילך – הכמות המומלצת היא 900 מק”ג.
נשים: מגיל 14 ואילך – הכמות המומלצת היא 700 מק”ג.



You Might Also Like

0 Comments